עונות

אני מקווה שכשתעלה הכתבה הנוכחית לאוויר, המזג ישתנה. השמש תצא שוב ותלטף. אני מתקתקת מילים בעוד הרוח נושבת. מזה שלושה ימים היא נושבת ומביאה עמה גשם וקור. אני מניחה למקלדת ומטפסת על השרפרף המתנדנד, שולפת סוודר מהמדף עליו קופלו בגדי החורף. אביב הגיע פסח בא ושוב חורף? למה?
כן, אני מודה. אני מאלה שהמזג משפיע עליהם לא מעט. כשקר בחוץ, המזג הפרטי שלי נוטה להתקרר. להתכווץ. ואני מודעת לכך שגשם הוא ברכה, מה גם שביכולתו לנקות אוויר יבש ואביך באופן נדיר ומרומם נפש, מודעת, ומפללת שהאביב ישוב למקומו בשלום ושיביא עמו קיץ נפלא.

כשאצלנו מתחיל האביב בארגנטינה מתחיל הסתיו

מרבית האנשים מתחלקים ל"אוהבי קיץ" או ל"אוהבי חורף". כמובן שיחידי סגולה אחדים מסוגלים ליהנות מעונות השנה כולן, אשריהם, אך הרוב הקובע קובע: "חורף" או "קיץ". לפיכך עונות המעבר הן פשרה נכונה ומאזנת עד שהעונה האהובה תגיע בתפארתה.
קסמן של עונות המעבר (אם נניח בצד את התופעות האלרגיות שמתווספות משנה לשנה) הוא בשלכת, בפריחה, בהתחדשות. הטבע מתעורר בעונות אלה לחיים חדשים, אחרים, הגידולים החקלאיים נאספים, וגשמים ראשונים או לסירוגין גשמים אחרונים יורדים למען נתגעגע.
הרוח נושבת, וגעגועים לבואנוס איירס חודרים מבעד לסוודר. מתחשק לי לטפס על שרפרף ולארוז מזוודה. זאת אף על פי שבעיניי התקופה הטובה ביותר לטוס לארגנטינה היא בסתיו שלנו, אמצע האביב שם. אחד השיקולים החשובים בנסיעה לארץ זרה הוא מזג האוויר. אמנם גודל המזוודה ומשקל הכבודה המותרת גם הם שיקול ללא ספק, אך מעבר לכך מבקרים שואפים לטייל במזג שנוח להם.

העונות בארגנטינה נמצאות ביחס הפוך לישראל. כלומר, הקיץ בארגנטינה נפתח רשמית ב-21.12 ובשיאו הלחות גבוהה מאוד. בפרובינסיות ובשכונות העוני של ארגנטינה אין מזגנים, והדרך להצטנן בעוד הים רחוק, היא באמצעות "קילמס" קרה ומקלחות נשנות. עם זאת לא אחת יורד גשם בחלק מימות הקיץ. גשם מסוים זכור לי היטב. עשינו דרכנו הביתה, אני בחצאית וסנדלים ודוד שלי תחת כובע מצחייה. הגענו רטובים לגמרי. החום הכבד נשאר, האוויר הדחוס לא זז אך הגשם שטף את הכול. גם את העובדה שלמחרת היה עליי לעלות בעצב על מטוס חזרה אל החורף הישראלי.

באזוריה השונים של ארגנטינה קיים אקלים שונה בעוד בואנוס איירס מקבילה במזג האוויר שלה למזג האוויר בישראל. ככל שמטפסים צפונה הטמפרטורות עולות ועמן הלחות.
שינויי האקלים קובעים במידה רבה את סוג הצמחייה. האקלים קובע את סוג הגידולים, הוא מכתיב לבני האדם את צורת הדיור שלהם, מה הם ילבשו ומה יהיה אורח חייהם. החורף בארגנטינה אמנם דומה לחורף שלנו אך הוא מצנן באופן שונה. הקור בארץ חודר מתחת לשכבות ולעצמות. לעומת זאת בארגנטינה הטמפרטורות הנמוכות נסבלות יותר, דבר שתורם הן לאזרחים והן לשמורות הטבע של היבשת, הנחשבות ליפות בעולם. הארגנטינאים דואגים לחמם בצורה הוגנת גם את הבתים הדלים בהם היכולת מעטה. תנורים ובעיקר אחי הסקה מחממים את החדרים, בעוד הכדורגל והשירה מחממים את הלב.

השפעת מזג האוויר על המזג הפנימי

בשנים האחרונות אנו מנהלות באופן קבוע ולאורך כל עונות השנה, שיחות עם המשפחה הרחוקה ב'סקייפ'. אימא שלי ואנכי, לוגמות מים רותחים עם נענע ודבש, בעוד דוד שלי יושב מול המסך עם סיגריה, כפית וקרטון "פרדו" (גלידה דרום אמריקאית מושלמת). כשהמזג הפוך, אני מתיישבת מול המסך עם קפר קר בעוד הוא עטוף בצעיף שרעייתו סרגה לו בחורף שעבר. אני מאושרת והוא מכונס. אני צוחקת והוא משתעל. אני מכינה תיק לים עם סיום השיחה והוא מניח את המטריה הגדולה השחורה בפתח הבית, משעינה לדלת, כדי לא לשכוח אותה שוב.

בני האדם מאז ומתמיד (ולתמיד), צפו במזג האוויר מהסיבה שהייתה לו השפעה על חייהם. תחזית מדויקת של מזג האוויר יכולה לסייע לאדם לשלוט בסביבה שמקיפה אותו, או לפחות לסייע לו לכוון את מעשיו בהתאם אליה.
מזג האוויר משתנה בהתאם לעננים. נוכחותם או חסרונם של עננים הוא שקובע כיצד נרגיש. הקרבה לים משפיעה גם כן על כמות המשקעים, כפי שהיא משפיעה על הטמפרטורה. כמות הגשם הולכת ומתמעטת ככל שגדל המרחק מהחוף, אם כי לא כל הארצות הסמוכות לים זוכות לכמות גשם רבה (אגן האמזונאס בברזיל למשל).

בארצנו הקטנטונת אין שינויי מזג אוויר קיצוניים כמו בארצות הברית או במרכז ובמערב אירופה. לעומת זאת באיזורים מסוימים בארגנטינה השיטפונות העזים עלולים להותיר רבים ללא קורת גג שתגן מפני הגשם. אקלימו של כדור הארץ משתנה במרוצת הדורות, ועבור חלק מהאנשים מביא עמו החורף הרבה מעבר למצב רוח סגרירי. הוא מביא עמו דיכאון שבשמו המעודן נקרא: הפרעה עונתית אפקטיבית - S.A.D. בעונות שאינן לרוחנו, מגיחה העצבות, נולד חוסר התקווה, מתגבר אובדן העניין בפעילויות שבעבר נחשבו לאטרקטיביות במיוחד. הצורך בשינה עולה, כעס ועצבנות מתעוררים משנת החורף הפרטית שלהם והתיאבון גובר.

"תנו לילד לצייר ציור אחד של יום מעונן ואחד של יום קיץ, ולא יהיו שם הפתעות גדולות. בראשון, טיפות גשם גדולות מטפטפות על ראשו של איש זועף. בשני, שמש מחייכת, קרני שמש מלטפות, איש שמח, דשא, פרחים וכלב." (מתוך 'המגזין' – מאיה איטקין 10/2010).

תכף זריחה.
אני מניחה למקלדת וניגשת לפתוח את תריסי החלון. נפרדת מטיפות הגשם האחרונות ומאחלת לכל הילדים באשר הם לצייר איש שמח, דשא ופרחים. המזג הפנימי משפיע על זה של החוץ, וכשחם בלב חם בכלל.
מי יתן ובזכות המזג, נזכה השנה לענבים בשלים מהם נפיק יין ישראלי טוב. מי יתן ויהיה לנו קיץ 2013 נפלא. מירחו קרם הגנה ואל תוותרו על הים.

מאת: טל איפרגן

התחברו עכשיו לפורטל ארגנטינה-ישראל

ותוכלו לקבל עדכונים על כתבות, תכנים, דיונים בפורום ועוד.